Menu
תנועת ישראל חופשית פועלת למען שבת חופשית בישראל, שתאפשר לכל אזרח ישראלי ליהנות מסוף השבוע לפי אמונתו וערכיו. שבת חופשית היא שבת עם תחבורה ציבורית ברחבי הארץ – רכבת, אוטובוס ורכבת קלה בשישי בערב ובמהלך השבת; הפעלת מתקני ספורט, תרבות ופנאי, פתיחת מרכולים, ופתיחת שטחי מסחר ובילוי.
לאחר מכתב הסטטוס קוו, שמטרתו היתה יצירת קונצנזוס יהודי-לאומי לקראת חתימה על מגילת העצמאות, הוסכם שהשבת תישמר בכל המוסדות הלאומיים, התחבורה הציבורית תושבת בכל הישובים, וכן הותקנו תקנות שהבטיחו את השבתת המסחר ומלאכה בשבת.
בשנת 1951 נחקק ״חוק שעות עבודה ומנוחה״ האוסר על העסקת יהודים בשבת.
מזה כ-40 עשורים מתנהל מאבק מתמשך על אופי השבת בישראל. הסטטוס קוו התגלה כמתאים לשנות ה-50, אז ישראל היתה צעירה, האוכלוסיה שלה היתה מצומצמת, והרגלי הצריכה והתרבות היו שונים מאוד. במרוצת השנים התברר שהסטטוס קוו הוא גזרה שלא ניתן לעמוד בה: האוכלוסיה בישראל גדלה פי יותר מ-10, המרחקים בין הישובים הצטמצמו, הרגלי בצריכה והבילוי הפכו להיות מערביים והמאבקים רק העצימו יותר ויותר בכל הנושאים הכלולים בשבת: מהמאבק לפתיחת קולנע ״היכל״ בפתח תקווה בשנות ה-80, מאבקי סגירת הכבישים בירושלים ובכלל בשנות ה-90, בשנת 1990 חוק ההסמכה איפשר לרשויות המקומיות לסגור בתי עסק בשבת משיקולים דתיים, בשנת 1999 הממשלה נפלה בגלל ניוד משחן של חברת החשמל בשבת, באותה שנה, החליט שר העבודה והרווחה לשלוח פקחים דרוזים לחלק דו״חות למתחמי הקניות הגדולים שנפתחו בשבת, בשנת 2014 פסל שר הפנים גדעון סער את החלטת מועצת עיריית תל אביב לאשר פתיחת מרכולים בשבת בעיר, מה שפתח פרשה שנמשכה כשלוש שנים – כולל החלטה לסגור את המשתלות בשבת – עד בינואר 2018 חוקקה הממשלה את ׳חוק המרכולים׳ שמסמיך את שר הפנים לאשר או לבטל החלטות של רשויות מקומיות באשר לפתיחת מרכולים בשבת.
העדר תחבורה ציבורית בשבת פוגע באופן מהותי בזכויותיהם של רוב אזרחי המדינה לחופש מדת, לבחור להתקיים ביום החופשי שלהם כרצונם, לפי אורך חייהם ובהתאם לאומנותיהם ולצרכיהם. מתווה התחבורה הציבורית המונהג בישראל כיום, פוגע באופן חמור בשוויון בין אזרחי ישראל ופוגע באוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך בכלל ובמיעוטים, נשים ובעלי מוגבלויות בפרט.
תנועת 'ישראל חופשית' גורסת שהחופש להתנייד בשבת ובכל ימות השבוע היא זכות בסיסית לכל אזרח ושירות שעל המדינה לספק. לפי סקר של "ידיעות אחרונות" משנת 2019, 68% מהציבור היהודי הבוגר תומך בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת וקיימת עלייה עקבית משמעותית בתומכים בעמדה זו במהלך השנים.
היעדר תחבורה ציבורית בשבת הינו בראש ובראשונה סוגיית דת ומדינה, כאשר ההחלטה להגן על רגשות המיעוט הדתי ולעצב את המרחב הציבורי על פי התפיסה הדתית, נקבעת במחיר פגיעה חמורה בצרכים הבסיסיים של רוב אזרחי המדינה. אך לא זאת בלבד, להעדר תחבורה ציבורית בשבת השלכות עמוקות על הבטים רחבי היקף של תחבורה ותשתיות, כלכלה, חברה, שוויון, תיירות וסביבה.
נכון לשנת 2019, הנזק למשק מהפקקים נאמד ביותר מ-40 מיליארד שקל בשנה.
בשנים האחרונות חל בישראל גידול משמעותי הן בגודל האוכלוסייה והן במספר המועסקים. בהיעדר שדרוג שירותי התחבורה הציבורית ופעולות תמרוץ נהגים להפחתת השימוש ברכב הפרטי, רמת הצפיפות בכבישי ישראל עלתה והפכה לגבוהה ביותר בקרב מדינות ה- DCEO.
ריבוי רכבים על הכביש גורם לאיכות תחבורה ציבורית ירודה בכל ימות השבוע, שמובילה להפסדים למשק. מעבר משימוש בתחבורה פרטית לציבורית יחסוך למשק סכומים אדירים, כ-400 מיליון ₪ בכל שנה על כל אחוז משתמשים שעובר לתחבורה הציבורית.
סקר שבחן את דפוסי השימוש של תושבי תל אביב-יפו בתחבורה ציבורית בשבת, מצא כי כ-25% מן התושבים היו שוקלים ברצינות לוותר על רכבם בהינתן תחבורה ציבורית משביעת רצון בשבת.
בשנת 2019 עשו רשויות מקומיות צעד ראשון מכריע בנושא – והשנה נפתחה עם בשורה מרגשת לנוסעי התחבורה הציבורית עם הקמת מיזם התחבורה הציבורית בסופי שבוע של עיריית תל אביב ׳נעים בסופש׳, אליו הצטרפו גבעתיים, יהוד-מונסון, קריית אונו, רמת השרון ושוהם. ההיענות של התושבים היתה גבוהה, והעיריות השותפות הגדילו את מספר האוטובוסים והגבירו את תדירותם. ערים אחרות, כמו הרצליה ורמת גן, אשר לא השתתפו במיזם המשותף, דאגו לנקודות ממשק עם הקווים של ׳נעים בסופ״ש׳, כך נוסעים יכולים לעבור מאוטובוס אחד לשני.
׳חוק שעות העבודה והמנוחה׳ לא מאפשר העסקה של יהודים בשבת, למעט החרגות כמו עובדי מדינה שונים, דייגים, ימאים, בתי חולים, בתי מלון, מסעדות ועוד.
נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר אמר על החוק ״בקביעת העיקרון של קיום יום מנוחה שבועי והועדתו בשבת חתר המחוקק להגשים שתי מטרות משולבות: ראשית, מטרה חברתית, לפיה ראוי לייחד יום מנוחה שבועי לכל אדם כדי שיוכל לנוח בו ממלאכתו, לשהות עם משפחתו או בחברת ידידים ולהתפנות לנופש ולבידור לפי בחירתו והעדפותיו. כן נועד יום המנוחה להגן על בריאותו של העובד ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים. שנית, הועדת המנוחה בשבת נעשתה על רקע ציווי ההלכה ומסורת ישראל״.
כיכר השבת בירושלים קיבלה את שמה בעקבות הפגנות שהיו בה נגד מחלבת תנובה הסמוכה שפעלה גם בשבת. את המחלבה העבירו, ומאבקי השבת נשארו איתנו עד היום. בשנת 1980 ראש עיריית תל אביב שלמה צ׳יץ׳ להט מחוקק חוק המאפשר פתיחת בתי הקפה ובתי העינוג בעיר, והחוק הזה משנה את המדינה כולה. שנים אחר כך, בשנת 2017 אומר ראש העיר חולדאי במסגרת הדיון הסוער על ״חוק המרכולים״: “חשוב לזכור כי לתושבים המתגוררים בדירות קטנות חנויות המזון הן לעיתים המזווה”.
הדיון סביב חוק המרכולים מתחיל כבר ב-2007 עם עתירתן של מכולות קטנות כנגד מרכולים גדולים שפועלים בעיר – בתואנה שהם לא יכולים להתחרות בגדולים שמשלמים מידי שבת 600 ₪ קנס לעירייה, כסף קטן עבורם, בעוד שלמכולות הגדולות אלו סכומים מצטברים משמעותיים. הסערה מגיעה לשיא בשנת 2014 כאשר מועצת העיר תל אביב מחליטה לאשר פתיחת מרכולים בעיר, ושר הפנים גדעון סער בתגובה – מסרב לאשר את התקנה.
והסערה שמתחילה בתל אביב, הופכת לסופה ברחבי הארץ: בשנת 2016 משרד הכלכלה מאיים בקנס ע״ס 321,600 על משתלה ממושב סתריה ליד רחובות, על העסקת 40 עובדים בשבת. בשנת 2018 עיריית אשדוד שולחת פקחים למתחם ׳ביג׳ באשדוד על מנת לקנוס את העסקים שפועלים במקום במשך שנים ללא הפרעה. בשנת 2017 שרת התרבות והספורט מירי רגב מנהלת דיון על משחקי הספורט בשבת – מצד אחד עומדת לצד שחקנים שומרי שבת שדורשים לא לשחק בשבת, מצד שני רגב מבינה שללא משחקים ואימונים בשבת ענף הכדורגל יקרוס לחלוטין, ומודיעה שלא יהיה שינוי בסטטוס קוו בשבת, גם בעניין זה.
