תנועת ישראל חופשית מאמינה שכל צעיר וצעירה בישראל נדרשים לתרום עבור שירות המדינה. כל עוד חלה חובת גיוס, היא צריכה לחול על כל אזרח ואזרחית במידה שווה. סוגיית גיוס חרדים מלווה את ישראל מראשית ימיה, ובשני העשורים האחרונים עומדת בליבת המחלוקת בחברה. מאז השביעי באוקטובר ברור לכל כי נוסף על ההיבטים החברתיים, כלכליים ומשפטיים של היעדר השוויון, מדובר בסוגייה בוערת במיוחד גם מבחינה ביטחונית. ישראל חופשית פועלת במגוון זירות – בכנסת, בתקשורת, בתחום המחקר, חברתי וכלכלי, מול בתי המשפט ומקבלי החלטות על מנת להביא לסיום האפליה בשירות ולא לאפשר קומבינות נוספות על הגב של הציבור המשרת בישראל. כולנו ישראלים, כולנו משרתים. הגיע זמן גיוס!
ישראל חופשית רואה את משבר הגיוס בחלוקה לשלוש זויות:
אי גיוס חרדים מהווה פגיעה אנושה בערך השוויון. אחרי הטבח הנורא של 7.10 ושנת המלחמה הקשה, יש לכך השלכות דרמטיות על החברה כולה. בשעה שאזרחים רבים סיכנו חייהם, משפחות שלמות נאלצו לתפקד במקביל לשירות מילואים של אחד או שני ההורים, משקי בית סבלו מפגיעה תעסוקתית, והנטל הרגשי, הכלכלי והפיזי רק יילך ויגבר לאור מצב הביטחוני המורכב בו תהיה ישראל בשנים הקרובות. העדר הסולידריות והשותפות בנטל ההגנה על המדינה הן לא רק לא חוקיות, הן גם לא ערכיות ולא צודקות. גם בשעה זו נמשכים דיונים פוליטיים על היקף וצורת שירות החרדים, כאשר בפועל כבר קיים חוק שירות ביטחון ואין צורך להמציא את הגלגל – אלא רק להחיל את החוק על כלל חלקי החברה באופן שוויוני, לרבות הציבור החרדי. בדומה לצרכים ייחודים של כל חייל וחיילת, כך גם ראוי שיענו הצרכים של החיילים החרדים – ברמה הפרטנית. "פתרונות" גורפים שמשמעותן הדרת נשים ואי שוויון בהזדמנויות מול שאר הציבורים אינם ראויים ויש להורידם מהפרק.
אי גיוס החרדים היא החלטת מדיניות בעלת השלכות כלכליות נרחבות שחשוב מאוד לתת עליהן את הדעת. מניעת השתלבות בשוק העבודה – לפי החוק האחרון שאושר (ומאז בוטל ע"י בג"ץ) על מנת לקבל פטור משירות, נדרשים הצעירים החרדים עד גיל הפטור (26), ללמוד בישיבה או בכולל בכל שעות היום מבלי לצאת לעבוד. המשמעות היא השתלבות מאוחרת ובלתי מקצועית בשוק העבודה, עבודה "בשחור" ללא תשלום מיסים כחוק, העדר תרומה יצרנית למשק ולמעשה – פגיעה בכלכלה על חשבון כולנו. עלות כבדה למשק בעקבות שירות מילואים נרחב – מאז פרוץ המלחמה ובשל הצורך הביטחוני, הצבא מגייס את חיילי המילואים בהיקפים חסרי תקדים. לפי מחקר שערך עבור ישראל חופשית חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת BDO, נמצא כי גיוס חרדים היה חוסך לכלכלת ישראל 8.5 מיליארד ₪ בשנה. לצד זה יש הטבות כספיות פריווילגיות רבות, מהן ממשיכים להנות אברכים, למרות פסיקת בג"ץ והעובדה שהם משתמטים מהגיוס. בין ההטבות הבולטות: הנחה בביטוח לאומי, הטבות במחיר למשתכן, סבסוד מעונות יום (שבג"ץ בינתיים פסק להפסיק בתחילת 2025) ומימון ישיבות הנושרים, בהן שוהים בחורי ישיבות שלא לומדים, עובדים ב"שחור", אך עדיין לא מתגייסים. מעבר למשמעויות למשק והכלכלה, מדובר בפועל בעידוד ובמימון השתמטות מקופת המדינה.
המציאות בישראל של אחרי 7.10 מובילה לצורך אקוטי בהרחבת מצבת כוח האדם בשירות. שר הביטחון לשעבר גלנט טען בדיון בכנסת שחסרים לצבא כ–10,000 לוחמים ותומכי לחימה, ראש אכ"א חזר על מספר הזה גם בתחילת 2025. במהלך השנה החולפת אף ניסתה הממשלה להוביל מהלך להארכת שירות הסדיר ל-3 שנים, לצד מריחת הזמן שהיא מגלה באי שליחת צווים לכ-90,000 צעירים חרדים. הניסיונות של המדינה לפעול לגיוס חרדים, על רקע פסיקת בג"ץ, לא עולים בקנה אחד עם צו השעה והצרכים האמיתיים שבכירי הצבא מכריזים עליהם. בפעמות הראשונות שלח צה"ל אלפים בודדים של הצווים, והתייצבות של צעירים חרדיים בבקו"ם הייתה נמוכה ביותר, כמה מאות בודדות. כמו כן, לא ברור כיצד נבחרו אותם אלף צעירים חרדים, היות והצבא מסרב לדווח על סמך אילו קריטריונים נשלחו הצווים. נבהיר כי לצבא אין את הזכות לגיוס סלקטיבי ועליו להיות שקוף בנוגע למדיניות הגיוס, אותה מתווה שר הביטחון. לצד זה, מהסקרים שערכה ישראל חופשית בקרב אנשי מילואים ובני משפחותיהם במהלך שנת המלחמה (אפריל, מאי, אוגוסט ואוקטובר 2024) עולה בבירור כי המוטיבציה לשירות בקרב אנשי המילואים, לאור העובדה כי הממשלה מתחמקת מגיוס החרדים, הולכת ויורדת. כ-77% מהמשיבים השיבו כי הם מאמינים שההחלטה של הממשלה לא לגייס חרדים תפגע במוטיבציה של משרתי מילואים.
פעילויות ישראל חופשית בנושא חוק הגיוס
אין ספק שסוגיית גיוס החרדים נמצאת, ובצדק, בליבת השיח הציבורי בשעה זאת. ישראל חופשית פועלת מול גורמי קבלת ההחלטות ונמצאת בכל הדיונים הרלוונטיים. בנוסף לכך, אנחנו פועלים בזירה התקשורתית והציבורית באמצעות קמפיינים שונים שיעלו את המודעות להשפעות של אי גיוס חרדים.
אנחנו נמצאים בשעה קריטית בסוגיית גיוס החרדים ולקראת חקיקה חדשה, ובתקווה ראויה, להסדרת הנושא. כגוף מקצועי, חשוב לנו שכלל מקבלי ההחלטות והציבור יגבשו עמדותיהם על סמך נתונים מהמנים ואקטואליים. מתוך כך, אנחנו מבצעים עבודת מחקר ואיסוף נתונים ומנגישים עבודה זו לנבחרי הציבור ולקהל הרחב.
המחקר שביצע עבור ישראל חופשית הכלכלן הראשי של חברת BDO חן הרצוג בחן את העלות המשוערת של הארכת שירות המילואים והכבדת הנטל על משרתי המילואים אל מול הרחבת בסיס הגיוס לציבור החרדי. אז כמה עולה לנו לא לגייס חרדים?
מחקר שביצענו על ישיבות הנושרים העלה כי 20% מהישיבות בהן לומדים חרדים החייבים בגיוס מוגדרות כ"ישיבות נושרים", מרביתן מהוות מנגנון השתמטות כיוון שלא מתנהלות כישיבות לומדים ורובם המכריע של ה"תלמידים" יוצאים לעבוד במקום לקחת חלק בשירות.
הסקר נעשה בינתיים בשתי פעימות: האחת בחודש אפריל והשנייה בחודש יוני. בסקר נבחנה השפעת שירות המילואים על המשרתים ובני משפחותיהם וכן עמדותיהם ביחס לסוגיית גיוס החרדים ולפתרונות שהועלו בשיח הציבורי.
הסקר נעשה בינתיים בשתי פעימות: האחת בחודש אפריל והשנייה בחודש יוני. בסקר נבחנה השפעת שירות המילואים על המשרתים ובני משפחותיהם וכן עמדותיהם ביחס לסוגיית גיוס החרדים ולפתרונות שהועלו בשיח הציבורי.
הבלוף הגדול של מכסות ופטורים, מסלולים מיוחדים רק בחורי ישיבות - מה חייבים לדעת על חוק ההשתמטות
הפעילות שלנו בנושא הגיוס ועוד
סקר המילואימניקים קובע: המצב שבו חרדים לא מתגייסים אינו יכול להימשך! סקר שערך פרויקט 'המדד' עבור תנועת ישראל חופשית בחן את עמדות משרתי המילואים אשר פעילים מה-7 באוקטובר ובני משפחתם מדרגה ראשונה בנוגע לחוק הגיוס, עול המילואים, וגיוס חרדים מראה בבירור כי עול המילואים על הציבור המשרת כבד מנשוא ודרישת הציבור לגיוס מאסיבי של […]
לכל ילד יש זכות ללמוד בגן. מסתבר שמבחית מערכת חינוך ממלכתי-דתי ועיריית פתח תקווה לא כך הדבר. לפני שנתיים פנו אלינו זוג הורים מפתח תקווה, אלכס וויטה, שבנם טיילור, בן 4 בלבד, נרשם לגן עירייה ליד הבית. הגן הינו ממ"ד (ממלכתי דתי), וההורים אמנם לא דתיים, אבל מדובר בגן שמשרת את תושבי השכונה המעורבת וגם […]
ישיבות הנושרים הן מוסדות לימוד חרדיים המיועדים לצעירים בגילאי 18-23 שלא הסתדרו בישיבות רגילות. על פי מחקר של ד"ר אסף מלחי, נכון למרץ 2023 קיימות בישראל כ-130 "ישיבות רכות" בהן לומדים כ-8,320 תלמידים, המהווים 19% מכלל תלמידי הישיבות. ישיבות אלו מציעות מסגרת לימודים פחות תובענית ומאפשרות לתלמידים מסגרת גמישה למדי. בניגוד לישיבות רגילות, בישיבות הנושרים […]
