הגיע זמן גיוס

המלחמה שנמשכת כבר חודשים ארוכים כללה עד כה גיוס נרחב של חיילי מילואים והסטת כלל הכוחות למצב מלחמה. המציאות הזו מובילה לצורך אקוטי וממשי בהרחבת מצבת כוח האדם בשירות. שר הביטחון גלנט טען בדיון בכנסת שחסרים לצבא כ–10,000 לוחמים ותומכי לחימה. בין היתר, כדי להתמודד עם המחסור, מובילה הממשלה מהלך להארכת שירות הסדיר ל-3 שנים, מה שמוכיח בפירוש שמעבר למניעים הפוליטיים ושיקולי שלמות הקואליצייה, אין ממש הסבר לאי שליחת צווים לכ-63,000 צעירים חרדים. 

מהסקרים שערכנו בחודשים אפריל ויוני 2024 עולה בבירור כי המוטיבציה לשירות בקרב אנשי המילואים, לאור העובדה כי הממשלה מתחמקת מגיוס החרדים, הולכת ויורדת. בסקר האחרון, כ-77% מהמשיבים (מילואימניקים ומשפחותיהם) השיבו כי הם מאמינים שההחלטה של הממשלה לא לגייס חרדים תפגע במוטיבציה של משרתי מילואים. פגיעה זו עלולה לסכן את כולנו. 

בשעה זו, הניסיונות של המדינה לפעול לגיוס חרדים, על רקע פסיקת בג"ץ, לא עולים בקנה אחד עם צו השעה והצרכים האמיתיים שבכירי הצבא מכריזים עליהם. הפעימה הראשונה של 1,000 צווי גיוס היא צעד תמוה, שאין בו וודאות לגיוס בפועל של חרדים במספרים משמעותיים. כמו כן, לא ברור כיצד נבחרו אותם אלף צעירים חרדים, היות והצבא מסרב לדווח על סמך אילו קריטריונים נשלחו הצווים. נבהיר כי לצבא אין את הזכות לגיוס סלקטיבי ועליו להיות שקוף בנוגע למדיניות הגיוס, אותה מתווה שר הביטחון. 

תנועת ישראל חופשית פנתה, באמצעות עו״ד אל״ם במיל' רן כהן רוכברגר, הסנגור הצבאי הראשי לשעבר, במכתב דחוף לרמטכ״ל, ראש אכ״א והפצ״רית, בו הוסבר כי גיוס סלקטיבי וחלקי של האוכלוסיה החרדית אינו חוקי: ״לא ניתן להלום שגורמי הצבא יוציאו צווי גיוס למלש״בים מסוימים דווקא, במעין שימוש ב״פינצטה״, כדי ״לשלוף״ כאלה ולא אחרים מתוך קבוצת השווים, תוך שימוש בקריטריונים שאינם מבוררים, רק כדי לעמוד ביעד המספרי שננקב. פעולה כזו תעמוד לכאורה בסתירה לכללים הבסיסיים של המשפט המינהלי שנזכרו: תהיה בכך הפרה בוטה של כללי השוויון, הסבירות, ההגינות והשקיפות. פעולה כזו תהיה נגועה לכאורה בשרירות חריפה ובאכיפה בררנית. החלטה כזו גם תהיה לוקה בפסול ערכי."