fis_761_7_b2

דו"ח של ישראל חופשית חושף: שר החינוך קיש מפר פסיקת בג"ץ ומאפשר אפליית מרצות במסלולים לחרדים

הדו"ח, שנכתב על ידי תנועת ישראל חופשית בהתבסס על מאות מסמכים שהתקבלו במענה לבקשת חופש מידע שהגישה, חושף תמונת מצב מטרידה על היקף ההפרדה המגדרית באקדמיה בישראל ועל אוזלת ידה של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) – שמתעלמת בגלוי מפסיקת בג"ץ בנושא, מחוסר שוויון ומאפליה מגדרית באקדמיה.

כידוע, בעשור השני של שנות ה-2000 החליטה המל"ג לפתוח מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית, בתקווה לקדם את שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה. אולם, מה שהתחיל כפתרון מצומצם הפך עם השנים לתופעה מדאיגה. למרות שבשנת 2021 בג"ץ גידר את ההפרדה המגדרית באקדמיה לתארים ראשונים בלבד, תחת מגבלות שונות (כגון התרת הפרדה בכיתות הלימוד בלבד, איסור על אפליית מרצות ללמד בכיתות נפרדות והטלת אחריות על המל"ג לפקח על נושאים אלו), תנועת ישראל חופשית גילתה כי בפועל פסיקת בג"ץ אינה מיושמת – לא על ידי המוסדות ולא על ידי המל"ג.

הצעת חוק חדשה של ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), הנדונה בימים אלו בכנסת וצפויה לעלות לדיון בוועדת החינוך, לקראת אישורה במליאה בקריאה השנייה והשלישית, מבקשת להרחיב את ההפרדה גם ללימודים לתארים מתקדמים – בניגוד לעמדת השופטים, שקבעו כי ההפרדה מותרת רק כ"אמצעי כניסה" להשכלה גבוהה ובתנאים מצומצמים בלבד. מדובר במהלך שצפוי להנציח את האפליה המגדרית והדרת המרצות באקדמיה ואף להחמיר אותן.

הדו"ח מעלה שורה של ממצאים חמורים. ראשית, נמצאו עדויות לכך שהמל"ג, על אף היכרותה עם הפרות מתמשכות וגלויות של פסיקת בג"ץ על ידי המוסדות האקדמיים, אינה ממלאת את החובה שהוטלה עליה לפקח באופן אפקטיבי על המוסדות. לפי דיווח המל"ג, בארבע השנים האחרונות בוצעו שמונה ביקורות בלבד (!), חלקן מסתכמות בכמה שורות בודדות וללא פרמטרים מוגדרים. כך למשל, במח"ר בר-אילן בוצעה ביקורת אחת בלבד, וגם היא ביום שבו לא התקיימו לימודים בקמפוס. בסיכום הביקור נכתב: "למרות שלא היו סטודנטים, היה נראה תקין", עם המלצה לקיום סיור נוסף – שלא התקיים מעולם.

יש לציין כי מוסדות המפרים את החוק אינם נדרשים לתקן את הליקויים באופן אפקטיבי, והמל"ג ממשיכה להכיר במסלולים הללו כאילו עמדו בדרישות. במקביל, מוצגת בדיוני הכנסת מציאות שונה לחלוטין – לפיה המל"ג "לא מאפשרת וגם מוודאת שהדבר אינו קורה", אף שהנתונים סותרים טענה זו באופן חד-משמעי. אפילו המוסד שהוצג על ידי נציג המל"ג בדיון כדוגמה למוסד שמקיים "בדיוק אותן תוכניות, אותם תכנים, אותם סילבוסים, אותם מרצים שמלמדים בקמפוס נפרד" – נמצא כמפר בכל בדיקה שנעשתה.

המסמך כולל גם עדויות חמורות לפגיעה ברמה האקדמית של ההכשרה בתכניות המופרדות, אך למרות האזהרות המגיעות מחברי מל"ג עצמם – תוכניות כאלו ממשיכות להיפתח ולהיוותר ללא פיקוח. כך למשל, במסלול הגברים ללימודי סיעוד דווח כי "ההתנסות של תלמידי התוכנית בתחום הנשים מתבצעת במרכז סימולציות". מדובר בסכנה ממשית לשלום הציבור – גברים בוגרי תואר ראשון בסיעוד יגיעו לחדר הטיפולים מבלי שפגשו מטופלת מעודם, כשהתנסותם בתחום הגינקולוגיה הועברה בהתכתבות ובסימולטור בלבד.

הדו"ח מתייחס גם להדרה שיטתית של מרצות מסגל ההוראה במסלולים החרדיים. מרצות כמעט ואינן נוכחות בתוכניות לגברים חרדים, בניגוד לפסיקת בג"ץ, ונראה כי הדבר מתאפשר תוך שיתוף פעולה פסיבי של המל"ג, שמקבלת את הסברי המוסדות מבלי לדרוש שינוי. במוסדות רבים נמצאו פערים עצומים בשיעור המרצות בין התוכניות הכלליות לתוכניות לחרדים – עד כדי היעדר מוחלט של מרצות במסלולים לגברים. כך למשל, בתכנית לחינוך מיוחד לגברים חרדים במכללה האקדמית בית ברל, אחוז המרצות עומד על 8.1%, לעומת 79.4% בתוכנית לכלל הסטודנטים – מה שפוגע בתעסוקת המרצות וביכולתן להשתלב במוסדות אקדמיים. חרף הממצאים, ותוך הודאה מפורשת של המל"ג בפרוטוקולים פנימיים כי מצב אפליית המרצות חמור ביותר – עד כדי כך שלא נמצאה אף מרצה שמלמדת גברים חרדים בקורס חובה פרונטלי – במענה לשאלת הח"כים בוועדה על קיומה של אפליה טענה המל"ג כי "יימצא פתרון".

במקביל, במוסדות רבים מסלולי לימוד מסוימים נפתחים לנשים או לגברים בלבד – בניגוד להנחיית בג"ץ להציע מסלולים זהים לשני המינים. המל"ג מתירה בפועל למוסדות להפעיל תכניות מפלות, בטענה של "היעדר ביקוש", שאינה עומדת במבחן המשפטי או הציבורי. לדוגמה, במכללה האקדמית אשקלון מוצעים דרך המסלול תואר בכלכלה וניהול, מדעי המחשב או השתתפות במכינה קדם-אקדמית – לגברים בלבד, בעוד מסלול לתואר בסיעוד קיים עבור נשים בלבד.

יתר על כן, דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2025, העוסק בין השאר בהנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית, מצביע על כישלון שילוב החרדים באקדמיה, ומראה כי חרף השקעה של יותר מ-212 מיליון שקלים – רק 2% מפוטנציאל הגברים החרדים בגילאי 18–40 לומדים באקדמיה, לעומת 5% בקרב נשים חרדיות. מאז 2011 הוקצו יותר מ־2.1 מיליארד שקלים לשילוב חרדים באקדמיה, ויותר מ-53% מבוגרי תואר ראשון החרדים בשנת תשפ"ב למדו חינוך והכשרה להוראה – לעומת 15% בלבד בקרב סטודנטים שאינם חרדים.

אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית: "כל מי שטען כל השנים ש'הנפרד הוא שווה' – שיקר ביודעין. הנפרד אינו שווה, לא יכול להיות שווה, ואסור לתת למי שעצמו את עיניו בכוונה כדי להתעלם מהמציאות להמשיך לרמות את הציבור ואת המחוקק. אנו דורשים מהמועצה להשכלה גבוהה לפרסם לאלתר לציבור את כלל הדיונים והחומרים, להפסיק לעצום עיניים בכוח, ולפעול לקידום השכלה גבוהה ראויה לשמה – ולא רק כזו שהרבנים החרדים אישרו."

לדו"ח המלא – לחצו כאן 

עזרו לנו לעשות את ישראל חופשית יותר – לחצו לתרומה

שתפו את הפוסט