Menu
תנועת ישראל חופשית פועלת לסיום אפליית הומואים, לסביות, טרנסים.ות וביסקסואלים.ות בישראל ולהכרת המדינה בזוגות ובמשפחות להט״ב, ובפרט בהורות להטבית, ונלחמת בלהטבופוביה בממסד, ברחוב, בתעסוקה, במגורים ועוד. אנחנו מאמינים שנישואים אזרחיים הם מפתח להכרה מלאה ולשוויון מלא של להט״ב בישראל.
בשנת 2020 בכל 3 שעות התרחש מקרה להט״בופובי. מדובר על אלימות מילולית, פיזית, אפלייה בתעסוקה, בדיור, במתן שירותים.
זוגות מאותו המין שנישאו בחו״ל ונרשמו כנשואים במשרד הפנים במסגרת אמנת אפוסטיל – אמנם נרשמים במערכת אבל לא מוכרים כזוג נשוי לצורך הורות. זוגות נשים נאלצות לרדוף אחרי צווי הורות, זוגות גברים מופלים בפונדקאות, אלו ואלו מופלים באימוץ. קהילת הטרנס מופלית בתעסוקה ובמגורים, המדינה לא מכירה במשפחות שכולות להט״ביות, וטיפולי ההמרה המסוכנים עדיין מותרים בישראל.
זוגות חד-מיניים בישראל חווים אפליה בתחום הנישואים ובאימוץ ילדים, ונמנעות מהן זכויות שונות המגיעות אך ורק לזוגות שנישאו על פי החוק – המגדיר נישואים כבין גבר לאישה בלבד. בכל הנוגע להקניית מעמד בישראל, מדינת ישראל אינה מכירה בנישואין להט"בים, אך מכירה במעמד של ידועים בציבור.
זכויות להט"ב בישראל הן תוצאה של תהליך הדרגתי משותף של הכנסת, הממשלה (ובפרט, היועץ המשפטי לממשלה) ושל בתי המשפט. מאז ביטול האיסור על משכב זכר בשנת 1988, החל תהליך ארוך שבמסגרתו בוטלו מרבית החוקים והתקנות שהפלו על בסיס נטייה מינית. הפערים המרכזיים הקיימים כיום הם בנוגע לזכויות הקשורות למעמד אישי ולתא המשפחתי, דוגמת אימוץ, פונדקאות והורות משותפת, זכויות טרנסג'נדרים.
בני זוג בני אותו המין אינם רשאים להתחתן בישראל, אך נישואיהם בחו"ל יוכרו בישראל, הם יהיו רשומים בתעודת הזהות כנשואים, ויהיו שווי זכויות לצרכי ירושה, הטבות כלכליות וכדומה.
יחד עם זאת, בן זוג ישראלי אינו זכאי להליך איחוד משפחות (ההליך המדורג) הפתוח להטרוסקסואלים נשואים (הליך בן חמש שנים שבסופו אזרחות) ונדרש לעבור את ההליך המדורג לידועים בציבור (שנמשך שבע שנים ובסופו מעמד תושבות).
בשנת 2014 הכיר שר הפנים גדעון סער בבני זוג בני אותו המין לצורך חוק השבות.
בשנת 2016 הכנסת הצביעה נגד הכרה במשפחות שכולות להט״ביות.
מאז שנת 2005 מדינת ישראל מכירה בהורות משותפת של בני זוג מאותו המין. הדרך לכך נסללה בעקבות מאבק משפטי ארוך שניהלו בנות הזוג טל ואביטל ירוס חקק, עד שבית המשפט העליון אישר אימוצים במשפחות חד-מיניות. מאז תקדים זה ניתנו בבתי המשפט צווי אימוץ נוספים במשפחות חד-מיניות, ומשרד הפנים יצר מסמכי רישום מיוחדים לילדים שלהם שתי אמהות או שני אבות. ההליך לוקח לעיתים פרק זמן של כשנתיים, ותוצאתו – תקופה ארוכה שבה האם שאינה בעלת הזיקה הגנטית היא חסרת זכויות ביחס לילד.
בני זוג בני אותו המין אינם מוכרים כבני זוג לצורך אימוץ בישראל, ומסלול האימוץ היחיד הפתוח בפניהם הוא כ"מאמץ יחיד", שמשמעותו הוא שבני זוג בני אותו המין תמיד יהיו בסוף רשימת המועמדים לאימוץ.
כמו כן, בני זוג בני אותו המין אינם רשאים לקיים פונדקאות בישראל, וחרף הביקורת החריפה שמתח בית המשפט העליון על אפליה זו היא טרם שונתה בחקיקה או בפסיקה. בשנת 2018 ׳חוק הפונדקאות׳ שהכיל בתוכו תיקון בעניין – נפל למרות הבטחות הקואליציה, ובעקבות כך פרצה המחאה הגדולה בתולדות קהילת הלהט״ב בישראל.
ישראל חופשית היתה הארגון הראשון שהצטרף לשביתה הכללית של הקהילה, והודיעה שתאפשר לעובדיה לשבות ולהפגין, ואף לקחה חלק מאורגן בהפגנות.
בכל הנוגע להורות, מדינת ישראל אינה מכירה כלל בתא הלהט"בי, ורואה בהורה הלהט"בי כהורה יחיד. בהקשר של אימוץ, משמעות הדבר היא שההורות היא כמעט ובלתי אפשרית.
